top of page

ירח

בפניכם צילום ירח אמיתי עם סימונים של ימות ומכתשים נבחרים.

עם לינק מפת הירח לאתר-01.png
moon

לחצו כאן להורדת המפה באיכות גבוהה:

לחצו כאן לגרסת ההדפסה של המפה:

מתי נראה את הירח?

האם ניתן לראות את הירח כל יום? מתי הוא נראה ומתי לא? מתי מתמלא ומתי מתמעט? והאם צריך את השיטה של "ז" ו"ג"? 🌛🌝🌜
ירח הוא לוויין טבעי של כדור הארץ, כלומר, הוא מקיף את כוכב הלכת שלנו. הירח מורכב מסלע ואין לו אור משלו, אלא הוא מחזיר את אור השמש. הזמן שלוקח לירח להקיף אותנו פעם אחת ולחזור לאותו מקום ביחס לשמש הוא 29.5 ימים, ואנו קוראים לזה חודש (חודש סינודי, אם מישהו רוצה לדייק, כי יש עוד הרבה סוגי חודשים). ביהדות, בחודש יש 29 או 30 ימים.
בואו נעקוב אחרי תנועת הירח סביב כדור הארץ. נתחיל מהנקודה בה הירח נמצא כמעט בדיוק ביננו לבין השמש. כמעט - כי מישור ההקפה של הירח את כדור הארץ שונה קצת (בכ-5%) ממישור ההקפה של כדה"א את השמש, לכן רוב הפעמים שהירח יהיה ביננו לבין השמש הוא לא יסתיר מאיתנו את השמש אלא יהיה קצת מעליה או קצת מתחתיה (זו הסיבה שאין ליקוי כל חודש). במצב כזה הירח נמצא מעלינו באמצע היום והוא קרוב לשמש וגם מפנה אלינו את הצד הלא מואר שלו (כי את הצד המואר כמובן הוא מפנה לשמש!), ומכל הסיבות האלה אנחנו פשוט לא רואים אותו! זה מה שנקרא מולד אסטרונומי.

הירח ממשיך להקיף את כדה"א וכיומיים אחרי מולד אנו מתחילים לראותו בשמיים מוקדם בערב מיד אחרי שקיעת השמש. הירח נראה כסהר דקיק ושוקע מיד אחרי השמש. כל יום נוסף אם תביטו השמיימה באותה שעה תראו את הירח "משמין" ומתרחק מהשמש מיום ליום. כשהוא יגיע לרבע ראשון, הוא יהיה בשיא הגובה שלו בזמן שקיעת השמש, וכשהוא יגיע למילוא הוא יזרח בדיוק כשהשמש תשקע. יום אחרי זה אתם לא תראו את הירח בשקיעה אלא כ-50 דקות אחריה, וכך כל יום הוא יאחר את זריחתו בכ-50 דקות וגם ילך ויתמעט בו זמנית. בימים האלה תוכלו לראותו דווקא בבוקר ולא בערב, עד שהירח יהפוך לסהר דקיק ויעלם בזוהר השמש, רק כדי להופיע שוב בערב כמה ימים אחרי ולהתחיל את המסע שלו מחדש.
אז בואו נסכם: 📌 הירח ייראה בשעות הערב מיד אחרי המולד וניתן יהיה לראותו מוקדם בערב כל עוד הוא מתמלא. את הירח המלא ניתן לראות במשך כל הלילה משקיעת השמש ועד זריחתה, ואת הירח המתמעט ניתן לראות בשעות הקטנות של הלילה ובבוקר עד שהוא חוזר למולד. זהו, עכשיו אתם לא צריכים את השיטה המוזרה של "ז" ו"ג", זה סתם מבלבל! 😆 פשוט תזכרו שהירח המתמלא ייראה בערב, הירח המלא כל הלילה והירח המתמעט בבוקר.

ירח).jpg

מה "סופר" בסופר-מון?

האמת, לא הרבה אבל בואו נעשה סדר!

 מה הוא סופר-מון? זהו סך הכל ירח שמתקיימים לגביו 2 תנאים:

1. הירח מלא. טוב, זה קורה כל חודש

2. הירח בפריגיאה, כלומר בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ במסלול שלו ("פרי" זה קרוב ביוונית ו"גיאה" זו אמא-אדמה). טוב, גם זה קורה כל חודש! המסלול של הירח סביב כוכב הלכת שלנו הוא אליפטי, לכן פעם הירח נמצא בנקודה הרחוקה ביותר (אפוגיאה), ופעם - בנקודה הקרובה ביותר.

מה שלא קורה כל חודש זה השילוב בין השניים! אבל זה גם לא נדיר: סופר-מון מופיע כל שנה, לפעמים אפילו 2-3 פעמים בשנה.

 איך זה ייראה?

פשוט ירח מלא רגיל. נכון, הוא יהיה טיפ-טיפה יותר גדול מהרגיל וטיפ-טיפה בהיר יותר, אבל     מכיוון שהוא לבד ואין למה להשוות אותו, לא תשימו לב להבדל

 מה כן יהיה יפה ושווה לראות?

הזריחה שלו! כל ירח מלא יפה במיוחד בזריחה מסיבות אטמוספריות: המעבר דרך שכבות עבות של האטמוספרה גורם לאור שלו להיראות אדום-כתום והאפשרות לראות את הירח צמוד לאופק גורמת לאשליית "הירח הענק", כי פתאום רואים אותו על רקע הרים או ערים שלמות וקולטים עד כמה הוא גדול! אבל זכרו: זה קורה לכל ירח מלא, לא רק לסופר-מון!

284378333_1096396174246061_2496023094735096267_n.jpg

צילום: אור פרפליצקי ואלה רץ

הירח הכי יפה ברבע ראשון! רואים עליו פרצוף מבוהל ועוד מלא מכתשים יפים!

רגע... למה "רבע"? הרי רואים חצי מואר?

דמיינו שאתם בחדר חשוך, מחזיקים פנס ומאירים על אשכולית גדולה. מכיוון שאתם מאירים עליה ומסתכלים עליה מאותה זווית, אתם רואים את כל האשכולית מוארת... רגע, לא!!! אתם רואים רק את הצד של האשכולית שפונה אליכם מואר! בואו נקרא לו "בטן". זה נראה בדיוק כמו ירח מלא, אך תזכרו שמה שמלא זה רק "הבטן". והצד שלא פונה אליכם חשוך, רק שאתם לא רואים אותו. בואו נקרא לו "גב". לכן כשהירח מלא, מה שמואר זה רק "הבטן" שלו שפונה אל כדה"א, ו"הגב" שלו לא מואר! כך שבעצם ירח מלא מוארק חצי (וחצי לא).

ולכן, כשהירח ברבע ראשון והזווית בין השמש, הירח וכדה"א היא 90 מעלות, אנחנו רואים "חצי מהבטן" שלו מואר, וחצי מהבטן לא מואר, ואת כל הגב לא רואים (אך הוא גם כן חצי מואר וחצי חשוך). כלומר מה שאנו רואים מואר זה רק רבע מסך כל הירח

סיבכתי אתכם? שחקו עם הפנס והאשכולית, ואז תבינו!

וכאן בצילומים אתם רואים "פרצוף מבוהל" על הירח ועוד כמה אזורים הכי יפים בקו הטרמינטור (הקו שמפריד בין אור לחושך).

צילום: אור פרפליצקי ואלה רץ

ירח.jpg

צילום: שי רוזנשטיין

מה ניתן לראות על הירח?

הירח הכמעט מלא בצילום של שי רוזנשטיין.
בצילום הירח קצת אחרי המילוא, 94% מואר. למטה רואים את מכתש טיכו המפורסם: ישנם אנשים הטוענים שמצליחים לראותו בעין (אני אף פעם לא הצלחתי, אבל הראיה שלי לא מושלמת 🤓).
ממכתש טיכו מתפזרות על פני הירח "קרניים" לבנות: זהו החומר שנזרק בעת פגיעת אסטרואיד מהשכבות הפנימיות יותר החוצה, הוא בהיר יותר מפני שטחו של הירח. אורך הקרניים האלה (אלפי ק"מ!) מרמז על עוצמת הפגיעה 💥😱
קוטר המכתש עצמו 85 ק"מ (שזה קצת פחות מהמרחק בין תל אביב לחיפה). הוא "צעיר" יחסית: הוא נוצר בערך לפני 109 מיליון שנים, שזה לא הרבה בכלל במונחים אסטרונומיים, והינו הצעיר ביותר מבין המכתשים הגדולים המוכרים לנו. בזכות זה הוא נשמר היטב: פגיעות אחרות עדיין לא הצליחו להרוס אותו ואת הקרניים היפות הלבנות שלו. עם הזמן הקרניים נשחקות ונהיות כהות יותר, לכן במכתשים אחרים, עתיקים יותר, הן פחות (או בכלל לא) נראות.
חדי העין יבחינו בצילום היפה של שי נקודה לבנה קטנה: זהו הר שגובהו 2.4 ק"מ (מתחתית המכתש). לשם השוואה: גובהו של הר חרמון בחלקו הישראלי הוא 2.2 ק"מ! אגב, גובה החומות של טיכו בנקודה הגבוהה ביותר הוא 5 ק"מ!
המכתש נקרא על שם אחד האסטרונומים הגדולים של סוף המאה ה-16 טיכו ברהה, שבזכות התצפיות המדויקות והעקביות שהוא ביצע במשך עשרות שנים וללא טלסקופ שעדיין לא הומצא, אסטרונום אחר, יהונס קפלר, פיתח את חוקי תנועת כוכבי לכת שאנו משתמשים בהם עד עצם היום הזה.
הידעתם? 😮 במאה ה-17 אסטרונומים רבים שמיפו את הירח שמו את המכתש הזה על המפות. אחד מהם, אסטרונום פולני יוהנס הווליוס, קרא לו "הר סיני" - Sinai Mons.

bottom of page